קיר זכרונות

סבתא רסטה שלנו
ככה הכרנו – והכינוי לא זז גם כששינית אותו – וככה נשארת אצלנו
הכרנו אותך במעיין הקסום של חוקוק
הגעת אלינו קצת ביישנית, קצת מהוססת — בדיוק כמונו
ואז עלית לנגן, ומשהו בינינו פשוט התלבש בול
התאמה מושלמת

בסגנון המוזיקלי, בווייב, ובחזון של מה שרצינו ליצור
לאורך השנים והמסיבות היית חלק מכל כך הרבה רגעים יפים
והבאת איתך משהו שהיה כולו את — רוך, הומור, רגישות ולב מאוד מאוד פתוח. מיוחדת כזו

הבאת איתך עולם מוזיקלי עמוק ונדיר, טעם משובח, ויכולת לקחת את הרחבה למסעות קסומים
ועל זה, ועל מי שהיית, היינו פשוט בהודיה
עד היום, וכנראה לתמי.
אני זוכרת איך היינו מדברות לפני ותוך כדי הסטים —
אני הייתי מנסה לכוון, ואת היית מנסה להבין אותי

איכשהו תמיד הצלחנו
מרגיש לי שאני הייתי נלחצת — ואת נלחצת איתי. לפחות בהתחלה
ואז היית עולה לעמדה, הכול היה מסתדר, והמוזיקה פשוט הייתה מדברת דרכך
עם הנוכחות הנעימה שלך. והעיניים הטובות

יש אנשים שפשוט ממשיכים להישאר גם אחרי שהם הולכים — דרך המוזיקה, דרך הזיכרונות, דרך התחושה שהם השאירו בלב של אנשים
ואת לגמרי אחת מהם
מתגעגעים אלייך מאוד, עינת
ושמחים שזכינו להכיר אותך בדרך שלנו